חוסר ההיגיון בסיומו של גילוי מרצון ומה האפשרויות שנותרו בפניכם?

שנת 2019 הסתיימה ועמה הסתיים לו הליך גילוי מרצון.  אף שההליך בוטל וחודש פעמים רבות, נראה כי הפעם זה אכן יהיה סופי, לאור הצהרה מפורשת של מנהל רשות המסים ערן יעקב לפני מספר שבועות בכנס יועצי המס באילת.

למי שלא זוכר, הליך גילוי מרצון נולד במטרה לעודד נישומים אשר מעלימים הכנסות לדווח מיוזמתם על ההעלמות, לשלם את חובם ובתמורה לזכות בחסינות פלילית. הנוהל החל כבר בשנת 2005, אך רק בשנת 2014 הוא החל להפוך לאטרקטיבי, עם פרסומן של שתי הוראות שעה מיוחדות: המסלול המקוצר לסגירת חובות תוך 15 יום,  והמסלול האנונימי, הפופולארי במיוחד, אשר איפשר לנישומים לברר את היקף החוב לפני ההחלטה האם לשלם אותו.

רשות המסים אמנם לא פרסמה עדיין את היקף הגבייה כתוצאה מהנוהל בשנתיים האחרונות, אך כבר בסוף שנת 2016 הובילו הוראות השעה להגשה של מעל 7,300 בקשות לרשות המסים, בעקבותיהן נחשפו מעל 20 מיליארד ₪ של הון לא מדווח. מרבית הבקשות הוגשו באמצעות ההליך האנונימי, אשר למרבית הפלא הוגבל לשנה בלבד בנוהל האחרון, ולכן הסתיים כבר בסוף שנת 2018.

שיטת המקל והגזר

בשנים האחרונות החלה רשות המסים להגביר באופן משמעותו את האכיפה, בעקבות מאבק כלל עולמי בהון שחור. כך למשל, הרשות חתמה על הסכמים בינלאומיים לחילופי מידע על אזרחים המחזיקים חשבונות בנק בארה"ב (הסכם ה-FATCA) ובמדינות ה-OECD באירופה (תקן CRS); עבירות מס נוספו בחקיקה כעבירות מקור להלבנת הון בשנת 2016, מה שאיפשר חילוט רכוש כבר בשלבי החקירה והחמרה משמעותית בענישה;  עשרות אלפי מכתבים המבקשים הצהרה על רכוש (טופס 5329) נשלחו ממס הכנסה לשכירים; וכן  החלה 'מכה' של ביקורות מס מכל עבר, גם באמצעות הרשתות החברתיות. בצד 'מקל' זה, נראה היה כי האפשרות להליך גילוי מרצון מהווה את ה'גזר' שרשות המסים מספקת לנישומים – 'אנו נושפים בעורפכם, אבל יש לכם עדיין איך לצאת מזה אם תפעלו מהר לגלות לנו את העבירות'.

למרות המהלכים הדרמטיים של הרשות, פעמים רבות היו הדגים שעלו בחכתה דווקא דגי רקק - תושבים חוזרים אשר לא סגרו חשבונות בנק בחו"ל, זוגות אשר החזיקו נכסים ספורים להשקעה, פנסיונרים בעלי חשבונות בנק מחוץ לישראל ודומיהם. חלק מהם כלל לא ידעו כי יש להם חוב למדינה, וכאשר גילו זאת היו הראשונים להגיש גילוי מרצון.

אז מה בעצם ההיגיון בהחלטה של רשות המסים לסיים את ההליך באופן סופי? ומדוע ההליך האנונימי כבר הסתיים לפני שנה, אף שהיה כה פופולארי והביא להשבה של כספים כה רבים לקופת המדינה?

רשות המסים מפסיקה לצעוק 'זאב זאב'

נראה כי רשות המסים מבקשת להבהיר לציבור כי 'זו הייתה הזדמנות אחרונה בהחלט, אנחנו בעקבותיכם, והפעם אין לכם לאן לברוח'. אם נוסיף על כך את האמירה של מנהל רשות המסים בכנס לשכת יועצי המס לפיה 'חשוב שמי שמשלם מס כחוק יידע שהוא לא פראייר', נראה כי רשות המסים פונה לגישה אגרסיבית ושרירנית, השאלה היא רק האם צפויה לצמוח מכך תועלת? ואם כן, למי בדיוק?

מצד אחד, בהחלט יתכן כי מנהל רשות המסים מביט אחורה על הוראות השעה המרובות שהתפרסמו ובוטלו, ומרגיש שההליך מוצה עד תום, וכי זעקת 'הזדמנות אחרונה בהחלט', כבר הפכה מזמן לקריאת 'זאב זאב'. מן הזווית הזו, אכן הגיוני מצידו לבטל את ההליך.

אך חשוב להבין כי ככל שמדובר בגילוי מרצון, ההתייחסות היא לעבירות שעניינן העלמת מס, או עבירות הלבנת הון שהמקור להן הוא עבירות מס, ולא מדובר בעבירות פליליות כמו שוחד או חלילה הריגה. אין באמירה זו זלזול בפליליות העבירות, אך בסופו של דבר לא ניתן להתעלם מכך שאלו עבירות שהקרבן שלהן הוא המדינה – או יותר נכון קופת המדינה. כמובן שהמדינה היא מדינת כלל אזרחיה, וכולנו נפגעים בעקיפין מפגיעה בקופת המדינה, אבל דווקא גילוי מרצון הוא הדרך המיטבית להשיב כספים אלו אל הקופה, וזאת מבלי לבזבז כספים מיותרים על חקירות, מעצרים והליכים פליליים.

'כופר מס' הוא דוגמא מצוינת לכך. עצם העובדה שהמדינה מאפשרת לעתים לחשודים ולנאשמים בעבירות מסים, להמיר את ההליך הפלילי בקנס לאחר שהחלה החקירה (כופר מס), מראה כי קיימת כבר תפיסה ברורה לפיה אם מדובר בעבירות מס, לגיטימי לרכוש בכסף את ה'חסינות הפלילית'. מנהל הרשות לא הודיע על ביטולו של הליך הכופר על מנת שאזרחי ישראל לא ירגישו 'פראיירים'.

מה גם, יוצא מצב שביטול הליך גילוי מרצון עשוי יהיה לפגוע במיוחד דווקא באוכלוסיות החלשות, אשר לעתים קרובות כלל אינם מודעים לעבירה, וכאלו שאין ידם משגת לשלם למדינה קנסות בצורת 'כופר מס'.

הבה נימנע מבזבוז משאבים מיותר

יתכן מאוד שרשות המסים מיהרה לבטל את ההליך, שהרי אם אין כל מידע בעניין פלוני, מה ההיגיון שלא לאפשר לו לגלות את העבירות ולהשיב את הכספים האבודים לקופת המדינה? יתכן מאוד כי לעולם לא יגיע מידע על אותו נישום, ואז כספים אלו יהיו אבודים. ואם יגיע מידע שכזה, יבוזבזו כספים רבים על חקירות, כתבי אישום וניהול משפטים, כאשר ניתן היה לסגור הדברים זמן רב לפני כן בעלות מינימלית.

לכן, על מנת למנוע בזבוז מיותר של משאבי מדינה, ראוי כי רשות המסים תבחן אלטרנטיבה, ובמקום לבטל את הכל לאלתר, תמצב מחדש את הליך גילוי מרצון ותהפכו, אולי בשם חדש, לנוהל קבוע, הכולל את ההליך הישן יחד עם הוראות השעה החדשות. כך יוותר כלי אפקטיבי בידי תושבי ישראל לגלות את העבירות ולהשיב את החוב, מה שבכל מקרה – הוא Win-Win לכל הצדדים.

אז מה בכל זאת האלטרנטיבות להימנע מהליך פלילי כיום?

חשוב להבין כי רשות המסים עדיין מעדיפה ביומיום להימנע מהליכים פליליים ככל הניתן, וכאשר אדם מגיע ומודה בעבירות ומסיר את המחדלים (משלם את החוב), נוטים פקידי השומה לבוא לקראתו, וה'מוטיבציה' שלהם למצות עמו את הדין באמצעות כתבי אישום הולכת יורדת.

לכן גם אם הדלת של גילוי מרצון נסגרה, חשוב כי תכירו כיצד ניתן להיכנס מהחלון.

אם מי מכם אינו מדווח על הכנסות משכר דירה העוברות את תקרת הפטור, או שיש בידיכם חשבונות בנק בחו"ל או הכנסות אחרות שאינן מדווחות מחוץ לישראל (, ראוי כי תנסו להקדים תרופה למכה באמצעות אחת הדרכים הבאות:

א. אם אתם חושבים שלרשות המסים אין מידע בעניינכם, מומלץ כי תיצמדו למייצג מומחה ותפנו באמצעותו לפקיד השומה האזרחי, על מנת להסדיר את הדיווחים, לשלם את המס ולפתוח במידת הצורך משא ומתן לעל היקף החוב(הסרת מחדלים). אמנם אין ביכולתו של פקיד השומה האזרחי להבטיח חסינות פלילית, אבל עולה הסיכוי כי הוא יבחר שלא להעביר את התיק לפקיד שומה חקירות פלילי. גם אם פקיד שומה אזרחי יעביר את התיק להמשך בירור וטיפול של פקיד שומה פלילי, והנישום יזומן לחקירה פלילית בהמשך,  קיים סיכוי גבוה יותר כי תאושר לו בקשת כופר, רק לאור כך שהוא יזם הפניה וסגר החוב. 

זאת ועוד. מאחר ועורך הדין מחויב בסודיות כלפיכם (חובת חסיון לקוח), יכולה הפניה הראשונית להיעשות באופן אנונימי במקרים מסוימים. ככל שהיקף החוב מצומצם, וככל שישנן נסיבות שונות לטובתכם כמו מצב רפואי, גיל, היעדר עבר פלילי ועוד, כך פוחת האינטרס של רשות המסים 'לבזבז עליכם משאבים' בהליכים פליליים.

ב. אם יש לרשות המסים מידע בעניינכם וכבר החלה חקירה גלויה, רצוי כי תפעלו כמה שיותר מהר יחד עם מומחה מייצג להגשת בקשה לכופר מס. גם אם לא החלה חקירה בעניינכם, אבל מדובר בסכומי העלמה גבוהים, יש לשקול פנייה יזומה לפקיד השומה הפלילי, על מנת להתחיל את ניהול המשא ומתן על הכופר. כופר מס הוא בעצם 'קנס' הנוסף לחוב, ואם הוא מתקבל, הוא מהווה חלופה להליך פלילי – אתם משלמים את החוב ואת הקנס, ובתמורה התיק הפלילי נסגר. למאמר מפורט על תשלום כופר בעבירות מס לחצו כאן.

זכרו, גם אם העלמתם מסים ללא כוונה או ידיעה כלל, ככל שיעבור הזמן כך גם יגדל החוב, ועם אלו יגדל גם הסיכוי כי יפעלו נגדכם בהליכים פליליים. מצד שני, לאור הגברת האכיפה עולה הסיכוי כי רשות המסים תגלה את העבירות, ולכן אם יש ביכולתכם להיות צעד אחד לפני רשות המסים, ראוי כי תתחילו לצעוד כבר כעת.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות מס הכנסה, מע"מ, הלבנת הון וצווארון לבן, ומייצג לקוחות בהליכים מול רשות המסים, בכללם בקשות לכופר מס.

נכתב ע"י