למי מתאים הליך גילוי מרצון 2018?

דצמבר 2017

 בהתבסס על פרסומים רשמיים, הליך גילוי מרצון החדש, עליו צפויה להכריז רשות המיסים בינואר 2018, יהיה במתכונת דומה לאלו שפורסמו בעבר, ובהתאם יכלול אפשרות להליך מקוצר, וכן להליך אנונימי, המאפשר לברר את היקף החוב מבלי להזדהות, בטרם ההחלטה אם לשלמו. גילוי מרצון 2018 יתאים אפוא, לכל אזרח במדינה המחזיק בהכנסות או בכספים שאינם מדווחים, בין אם בארץ ובין אם בחו"ל.


מי יכול להגיש בקשה לגילוי מרצון?


הליך גילוי מרצון מתאים לכל אזרח אשר עבר עבירות מהותיות על חוקי המסים, בכללם אלו המופיעים בפקודת מס הכנסה, בחוק מע"מ, בחוק מיסוי מקרקעין, בפקודת המכס, בחוק מס קנייה ועוד. תנאי בסיסי להגשת הבקשה הוא כי 'הגילוי יהיה כן ומלא וייעשה בתום לב'.

בעצם, כל אזרח המעלים הכנסות יכול להגיש את הבקשה בתנאים מסוימים, ולא רק בעלי עסקים, למשל:

  • אזרחים שברשותם דירות בישראל, אשר אינם מדווחים על הכנסותיהם משכר הדירה
  • אזרחים המעלימים הכנסות בישראל, מכל סוג שהוא, כדוגמת עסקאות שבוצעו 'בשחור'. לעניין הלבנת הון שמקורן בעבירות מס, סביר להניח כי הנוהל החדש יאפשר גילוי מרצון על עבירות אלו, כפי שהיה בעבר, אך רק עם פרסום הנוהל ניתן יהיה לדעת בוודאות
  • אנשי עסקים המבצעים עסקאות בחו"ל ולא מדווחים עליהן בארץ
  • עובדים שביצעו רילוקיישן ושלא מדווחים על הכנסותיהם בחו"ל
  • משקיעים בשוק ההון בחו"ל שאינם מדווחים על רווחים
  • בעלי נדל"ן בחו"ל הנהנים מהכנסות עבורם, משכר דירה או רווחי מכירה
  • מקבלי ירושות בחו"ל, כדוגמת דירות, כספים, תכשיטים יקרי ערך ועוד
  • בעלי חשבונות בנק בחו"ל. היקף נרחב של מגישי גילוי מרצון בעבר היו בעלי חשבונות בחו"ל, בין אם אזרחים אשר החזיקו בחו"ל ירושות מן העבר, א כספים מתקופה בה התגוררו בחו"ל; ובין אם אנשי עסקים ה'מסתירים' כספים בחו"ל, מתוך הנחה כי רשות המסים 'לא תגלה'. ניתן להגיש גילוי מרצון גם על חשבונות בנק ישנים מאוד, ובעצם על כל חשבון בנק מחוץ לישראל שלא נכלל בדיווחים שנתיים או בהצהרות ההון.



למי לא מתאים הליך גילוי מרצון?


הרציונל העומד בבסיס הליך גילוי מרצון הינו לאפשר למי שעברו את עבירות המס לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. דהיינו - לערוך 'וידוי' אודות עבירות מס עליהם המדינה לא יודעת, לנקות את השולחן ללא חובות וללא הליך פלילי, ולחזור לחיים רגילים. בהתאם, מי שכבר קיים מידע בעניינו, אינו יכול להגיש בקשה במסגרת ההליך, היות והדבר הופך מ'וידוי' לניסיון להמתיק את העונש הצפוי.

לא יכולים להגיש בקשות לגילוי מרצון:

  • מי שכבר הגישו בעבר בקשה לגילוי מרצון
  • מי שבקשתם אינם כנה ואינה נעשית בתום לב.
  • מי שבקשתם אינה מלאה – והמעוניינים לדווח רק על חלק מעבירות המס שלהם
  • מי שהעלימו הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית (כגון סחר בסמים)
  • מי שכבר נפתחה נגדם חקירה או בדיקה, או נגד בני זוגם, או נגד חברות או שותפויות הקשורות אליהם. לעניין חקירה או בדיקה, של רשות המסים או כל רשות שלטונית אחרת
  • מי שהמידע שהם מבקשים לחשוף כבר כלול בכתב תביעה/הגנה של אחר, או בכתב אישום בהליך פלילי או אזרחי בבית דין או בבית משפט בישראל
  • מי שהמידע שהם מבקשים לחשוף כבר התפרסם באמצעי התקשורת
  • מי שביצעו עבירות מס 'טכניות' ומינהליות, כגון אי הגשת דוחות במועד


*על אף סייגים אלו, קיימים מקרים חריגים בהם תתאפשר הגשת הבקשה למרות המגבלות הנ"ל, כגון מחלה קשה או גיל מבוגר, ויש לבחון כל מקרה לגופו מול איש מקצוע.

 

מה צריך לדעת לפני פנייה לגילוי מרצון?


חשש כבד ומוצדק, מלווה לרוב את מי ששוקלים להגיש גילוי מרצון, בין אם בגין גובה החוב שעשוי להתגלות, אך בעיקר בגלל החשש להפללה עצמית, בהנחה שהבקשה לא תתקבל.
את החשש מגובה חוב מפתיע ניתן לפתור באמצעות הגשה אנונימית של הבקשה, אשר מאפשרת להבין מהו היקף החוב המשוער, לפני ההחלטה האם להתקדם בהליך. גם גובה החוב שתקבע רשות המיסים אינו סופי וחלוט, וניתן לנהל לגביו משא ומתן.

החשש מהפללה עצמית לעומת זאת, הוא אכן מבוסס, ומדגיש את חשיבות ההיצמדות להיצמד לאיש מקצוע מומחה ומנוסה בתחום. כך למשל בקשה לגילוי מרצון שאינה 'מלאה', והכוללת רק חלק ממחדלי/העלמות המס של הפונה, לא רק שלא תזכה את הנישום בחסינות פלילית, אלא תאפשר לרשויות להשתמש במידע שקיבלו כדי להפליל אותו על עבירות שלא דווחו. עם זאת, חשוב לדעת כי אם הבקשה נעשית בכנות, בתום לב, באופן מלא, ותוך שיתוף פעולה עם רשות המסים, לא ניתן יהיה לעשות שימוש במידע שעבר, לא בהליך פלילי וגם לא בהליך אזרחי, רק בגלל שהבקשה לא נתקבלה.



למה כדאי לפתוח בתהליך גילוי מרצון?


בסופו של דבר מאפשר הליך גילוי מרצון לסגור את החוב ללא תיק פלילי ומבלי לשלם קנסות כבדים, ובמילים אחרות מאפשר לכם לחזור לישון בשקט.

חשוב לזכור כי במסגרת המאבק הגלובאלי בהון שחור חתמה ישראל הסכמים להעברת מידע עם מדינות רבות, בהן ארצות הברית ומדינות ה-OECD. לכן קיים כיום סיכוי גבוה יותר שרשות המסים תאתר מידע על מי שמסתירים ממנה עסקאות וחשבונות בנק בחו"ל. כמו כן נדמה כי הרשות משכללת את דרכיה בשנים האחרונות בכל הקשור באיתור מעלימי מס, כמו הצלבת נתונים בין מגוון גורמים, ביניהם רישומי הטאבו, על מנת לזהות את מי שיש להם הכנסות שאינן מדווחות משכר דירה.

בשל כל אלו, אנו ממליצים לבחון את התאמתכם להליך כמה שיותר מהר, ולהתחיל ולפעול לאיסוף התשתית הראייתית על מנת להגדיל את הסיכוי כי בקשתכם תתקבל. לא ידוע עדיין לכמה זמן יתפרסם הנוהל החדש, אף הוא בהחלט עשוי לגרור 'מבול' של פניות לרשות המסים כפי שהיה בעבר, ולכן ראוי להיערך שעה אחת קודם.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד עורכי דין המתמחה במסים ומייצג לקוחות בתיקי עבירות מס, מע"מ, הלבנת הון וצווארון לבן, בעל ניסיון רב בהגשת בקשות לגילוי מרצון בהליך אנונימי או מקוצר.

נכתב ע"י