כל מה שצריך לדעת על מיסוי מטבעות וירטואליים בישראל

מי לא שמע על הביטקוין, כנראה הפופולארי בקרב המטבעות הוירטואליים, אשר נפוץ כבר בקרב עשרות אלפי עסקים בעולם, ושכצפוי, לא דילג על הישראלים.

עדכון אחרון: 30/5/18

מהו מטבע וירטואלי?

ניתן להבין מעצם המונח 'מטבע וירטואלי', כי רבים מתייחסים לביטקוין ודומיו כאל מטבע לכל דבר. אך האם גם הרשויות המוסדיות, הממשלות והבנקים מתייחסים אליו כך? הנושא עדיין לא ברור.

לכאורה, מדובר במטבע היות ועשרות אלפי עסקים ברחבי העולם מוכנים לתת עבורו תמורה, ובעצם לקבל תשלום באמצעותו. אבל בשונה ממטבעות רגילים, הביטקוין אינו תלוי בממשלה או בנק המנפיקים אותו, מה גם שלא ניתן להשיג שטרות או מטבעות מצלצלים שלו ולהחזיק אותם ככסף מזומן ביד.

מבחינת קהיליית הביטקוין, בעולם שהולך ומבסס את עצמו בסחר ומכר אונליין דרך האינטרנט, זה בכלל לא משנה. בעיניהם, אם כולנו נסכים שזה מטבע ונייחס לו ערך, אז הוא בעצם מטבע בעל ערך, וכך הם בעצם מטילים ספק, די בהצלחה, בכל עולם הפיננסים הישן.

אז איך בכל זאת יש לביטקוין ערך כלכלי? בדיוק כמו בכל תחום – בגלל שהוא מוגבל מצד אחד, ויש עליו דורשים מצד שני. הביטקוין מופץ בכמות אשר הוגבלה מראש, ולכל מטבע רצף ייחודי שנקבע על ידי אלגוריתם, ושלא ניתן לחיקוי. לפחות עדיין לא. ולראיה באשר לאמינותו, ניתן להמיר היום בכמה וכמה בורסות מקוונות כסף אמיתי למטבעות ביטקוין.

והיכן שומרים על הכסף מכל משמר? היות והכסף וירטואלי, גם הארנק אינו שונה. ניתן לשמור את קבצי המטבעות 'בארנק ביטקוין', בין אם על ענן, על שרת חיצוני, בדיסק קשיח, או על כונן חיצוני שתוכלו להחביא, אם תרצו, בכספת או מתחת לכרית.
עד כאן הכל לכאורה טוב ויפה. אך השאלה המרכזית היא האם המדינות עצמן יתייחסו אל הביטקוין ודומיו כאל מטבעות אמיתיים, ובהתאם מהו המיסוי שהם ידרשו על הרווחים שיווצרו מהעסקאות.

מיסוי מטבעות וירטואליים

באופן טבעי, עם עלייתו של מוצר פיננסי חדש, שלא לומר כזה המכונה 'מטבע', עולות עמו גם סוגיות מס מאתגרות לרשויות במדינות השונות.

הסוגיה הכלכלית - משפטית המרכזית מתייחסת להגדרה עצמה. היות והביטקוין לא הונפק על ידי ממשלה או בנק, האם יש להגדירו מבחינה משפטית כמטבע, או שבעצם מדובר בנכסים, ניירות ערך, או במוצר פיננסי אחר. לכל אחד מאלו השלכות מיסוי אחרות, כך שהשאלה היא מהותית.

מדינת ישראל כבר נדרשה לשאלות אלו והנושא נדון כיום באוצר, בבנק ישראל, ברשות לניירות ערך, בבתי המשפט ובגופים נוספים, אך ברגעי כתיבת מאמר זה, טרם הוסדרה בישראל חקיקה או הלכה משפטית מחייבת ביחס לאופן מיסוי הרווח שנוצר בעת מכירת מטבע דיגיטלי.

ובכל זאת, רשות המסים הקדימה לעשות ופרסמה כבר בינואר 2018 חוזר, בו היא מבהירה את עמדתה בכל הנוגע להיבטי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי בינלאומי בהקשר של מטבעות וירטואליים.

לא מטבע, כי אם 'נכס בלתי מוחשי'

כפי שצוין, רשות המיסים ניסתה לאטום את הפרצה ופרסמה בינואר 2018 את חוזר מס הכנסה מספר 5/2018, בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר ("מטבעות וירטואליים").

מטרת החוזר להסדיר את החיוב במע"מ ומס הכנסה על הרווחים מעסקאות במטבעות דיגיטליים, כמו ביטקויין, איתריום, ליטקויין, ריפל ואחרים.

כבר מכותרת החוזר, ניתן להבין מבחינת רשות המסים אלו כלל אינם מטבעות, אלא "אמצעי תשלום מבוזר", אשר מוגדר כ"נכס בלתי מוחשי" (בדומה להשקעה במניות).

בהתאם, בדומה להשקעה במניות, הרווחים מפעילות עסקית במטבע דיגיטלי חייבים במס בישראל, ובעסקה בעלת סממנים עסקיים תהא גם חובת מע"מ, כפי שיוסבר להלן.

מס הכנסה על מטבע דיגיטלי

רשות המסים מבהירה כי כאשר משלמים על עסקאות באמצעות מטבעות וירטואליים, אזי הרווחים על הפעילות העסקית חייבים במס.

כאשר מדובר בפעילות מסחרית בעלת מאפיינים עסקיים (כתלות בהיקף ההשקעות, תדירות עסקאות הקנייה והמכירה, דרכי מימון לפעילות, מומחיות בתחום ועוד), אז ההכנסות מסווגות כ'הכנסות פירותיות' (הכנסה פירותית היא כל הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל, או שהופקה בחו"ל על ידי תושב ישראל, כל עוד המקור להכנסה מופיע בפקודת מס הכנסה).
על ההכנסות הפירותיות חלים שיעורי מס הכנסה מלאים – שיעורי מס חברות לחברה, וליחידים - שיעור מס שולי היכול להגיע עד ל-50%, לפי גובה ההכנסה.

לעומת זאת, אם מדובר בעסקה חד-פעמית, או במספר עסקאות בהיקפים מצומצמים וללא מימון חיצוני, וכאשר המוכר אינו נחשב לסוחר מיומן, מקצועי ומנוסה, אזי הוא יחוייב במס רווחי הון בשיעור של 25% בלבד.

הרשות מבהירה כי מי שעוסק ב'כריית מטבעות דיגיטליים', ייחשב בכל מקרה כבעל פעילות מסחרית עם מאפיינים עסקיים, גם אם אין סממנים עסקיים לפעילותו, כך שהוא ימוסה באופן מלא ('כריית מטבעות דיגיטליים' מתייחסת לכל פעילות שמהווה את 'עמוד השדרה' של קיום עולם המטבעות הדיגיטליים, כגון עיבוד עסקאות, הנפקת מטבעות חדשים או אבטחת רשת המטבע).

מורכבות הדיווח

אחת הבעיות הצפויות להתעורר לאור הכרה במטבע הוירטואלי כאמצעי תשלום מבוזר, היא נושא הדיווחים. הדיווחים לצרכי מס צריכים להתבצע עד ל-30 יום מביצוע העסקה, אך בהעדר בנק או גוף מיומן אחר האחראי על הניכוי במקור, והתדירות הגבוהה מאוד של העסקאות, הדיווח עשוי להיות מסורבל מאוד.

בהתאם לחוזר, כל אדם או גוף המבצעים עסקאות במטבעות דיגיטליים מחוייבים לשמור תיעוד של כל העסקאות והעברות הכספים, על מנת שיוכלו להראות כי ההכנסות המדווחות נובעות מעסקאות באמצעי תשלום מבוזר לצורך סחר חליפין. כך למשל, יש לשמור תיעוד של חשבונות בנק מפורטים באמצעותם הועברו הכספים לרכישה, צילום מסך המחשב בו תוצג המכירה והקניה, מכתב מבהיר מהרוכש בו מפורטות דרכי רכישת המטבע, טבלאות אקסל, מיילים וכיוצב', מה שעשוי להפוך את סוגיית הדיווח למשרה מלאה של ממש.

מע"מ על מטבע דיגיטלי

ראשית נאמר כי אם הפעילות אינה בעלת סממנים עסקיים, לא מחויב המשקיע בתשלומי מע"מ. זוהי נקודה חשובה ביותר, שכן לו היו כל עסקאות האקראי ממוסות במע"מ, סביר להניח שחלק ניכר מהן לא היו משתלמות לאדם הפרטי מלכתחילה, היות והן היו מותירות אותו בהפסד.

לעומת זאת, פעילות מסחרית בעלת מאפיינים עסקיים תסווג ותירשם כ'מוסד כספי' לעניין חוקי המע"מ (ממש כמו בנק).

היות ומי שעוסק ב'כריית מטבעות וירטואליים' ייחשב בכל מקרה כמי שפעילותו הינה בעלת מאפיינים עסקיים, כפי שכבר הובהר, יחוייבו נישומים אלו לפתוח תיק עוסק מורשה, ועסקאותיהם יחוייבו במע"מ לפי החוק על מלוא התמורה (בין אם בשיעור אפס כעוסק פטור או בשיעור מלא כעוסק מורשה רגיל).

לבסוף, מי שפעילותו אינה בעלת מאפיינים עסקיים, אך מקבל תשלום באמצעות מטבעות וירטואליים, יצטרך לגלם במחיר העסקה את 'המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים' (לפי סע' 10 לחוק המע"מ – מקרים מיוחדים'), אך הכנסותיו לא תהיינה חייבות במע"מ.

מיסוי בינלאומי על מטבעות דיגיטליים

תחום המיסוי הבינלאומי לעניין מטבעות וירטואליים הינו מורכב ומאתגר, מן הסיבה הפשוטה שיש לתת את הדעת לשורת אמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל מול מדינות אחרות, ולהשפעתן של אלו על מיסוי המשקיעים הישראליים במטבעות הדיגיטליים.

קיימות אוכלוסיות רבות, כדוגמת עולים חדשים או תושבים חוזרים, העשויים דווקא ליהנות משורה של הקלות מס, גם ביחס לרווחים מעסקאות במטבעות דיגיטליים, אך מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין ו/או גורם מומחה אחר לענייני מס על מנת להבין את כלל המשמעויות, ולפעול למיזעור חבות המס, בעיקר לאור חקיקה בתחום המשתנה תדיר.

בנוסף, מומלץ למשקיעים במטבעות וירטואליים אשר טרם דיווחו על הכנסותיהם ורווחים שנצברו, לשקול לבצע פניה יזומה לרשות המסים במסגרת הליכי גילוי מרצון, ובכך לפעול לסגירת החוב, אגב הימנעות מהליכים פליליים ומקנסות כבדים.

נכתב ע"י